עיר העננים

עמדתי שם, מנסה לא להתנדנד, והאזנתי לרחש הגלים. הקול הזה אמור לגרום לשכחה, לא? קראתי את זה באיזה מקום, נדמה לי. קדחת. במקרה שלי נראה היה שלחישת הגלים רק מדגישה איכשהו את כל הדברים שרציתי לשכוח, ממסמרת אותם למקום ומסדרת מעליהם תאורה. הרגשתי את הטפטוף במורד הזרוע שלי, מהמקום שבו משכתי את העירוי החוצה. זרזיף קטן של דם נזל משם. הנפתי את היד, וכמה טיפות כהות עפו לעבר המים השחורים ונחתו בהם ללא קול.

תקציר יצירה

הבקשה לא נראתה מסובכת. כשברי לוין התבקש לעשות טובה לחבר, הוא ניאות לעזוב לרגע את תשבצי ההיגיון, הקפה השחור ומלחמת החפירות שהוא מנהל נגד המלצריות בפאב שלו, ולחזור שוב לפעילות מבצעית, מהסוג שבה התמחה בעבר כשהיה אחד מבכירי הלוחמים של שירות הביטחון הכללי. זה לא אמור היה להשתבש. זה אמור היה להימשך רבע שעה. עכשיו, אחרי שהכול השתבש, כשחבר טוב שלו שוכב בבית החולים מונשם ומורדם, ברי הוא היחיד שנשאר שיכול לרדת לעומק התעלומה שסביב "עיר העננים", פרוייקט הבנייה המגלומני שבנוי על יסודות של גזל, שחיתות ורצח.

על המחבר/ת