אַהֲבַת וְאַחְדוּת יָשְׁבוּ לֶאֱכֹל, נֶעֶלְמָה הָרֵעוּת שֶׁנָּגוֹזָה אֶתְמוֹל. כְּוִיָּה בַּיָּמִין שֶׁבֶר בַּשְּׂמֹאל, קָרְאוּ לְבֶּן גְבִיר שֶׁיִּשְׁפֹּט וְיִמְשֹׁל
בתקופה האחרונה מרבים לדבר על אהבת ישראל, אחדות ישראל וכל זה בעקבות תוגת סוכות – המלחמה שעדיין לא הסתיימה. אני מפקפק בכל הסיסמאות הדביקות האלה ולא חש כלפי חלקים בעם דבר פרט לשותפות גורל. הניחו לי עם הזבל הסכריני הזה, ההולם אימהות פולניות ושיכורים הלומי יין....