את מתארת אותו שחור משחור ואת עצמך כלבנה ללא רבב.השירה יוצרת שיקוף נפש וזה לא מספיק מעניין כשכל השלילי אצלו ולך אין חלק. משהו בו כן דיבר אלייך. האתגר בכתיבת שירה הוא לתאר מורכבות גם אם בקלילות והומור כפי שיש לך. מורכבות היא לבדוק את יחסי המשיכה והדחייה שבתוכך.לדוגמא- אני נמשכת אליו למרות שהוא מסריח. הוא לא רק מסריח ומגעיל גם את יכולה להיות לפעמים מסריחה ומגעילה. כולנו בני אדם. פשוט כשיש רק צבע אחד וטון אחד זה יוצא חד מימדי ושטחי. מקווה שהבהרתי את עצמי...סמדר

זה הכל שיקוף של משהו פנימי אצלך.השנאה הזאת כלפיו הופכת אותו לשחור משחור ואת כביכול לבנה ללא שום כתם. האמת בשירה יותר מורכבת, היה בו משהו שדיבר אלייך למרות הכל.האתגר של השירה הוא להתבטא ולתאר מורכבויות אנושיות, אפשר גם בקלילות עם הומור והתבוננות מבחוץ על שניכם. לא רק הוא מסריח ומגעיל גם את יכולה להיות מסריחה ומגעילה בהזדמנויות אחרות.זה מפתה לשים את כל התחושות השליליות אצלו אבל זה לא נכון. אני לא מציעה לך לאהוב אותו אלא להתבונן בעצמך מבחוץ, להיכנס פנימה ולבדוק על אלו כפתורים הוא לוחץ. בהצלחה סמדר