אָז קָבַעְנוּ, רֶבַע לְשֵׁשׁ אוֹ חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים? אֶת כִּלְיוֹן עֵינֵינוּ נִשָּׂא לֶהָרִים, וּבְרָקִים שָׁם יַרְעִידוּ וּרְעָמִים זוֹעֲמִים, רַק מִשָּׁם עֶזְרֵנוּ. סַהֲדִי בַּמְּרוֹמִים
על פי דף המסרים שמדקלמים באדיקות כל "ראשי המדינה", עכשיו זו עת קרבות ולא הזמן לחשבון נפש. את זה נעשה אחרי המלחמה. שעה שש שאחרי שוך הקרבות, תהיה איפוא, שעה דחוסה בוועדו חקירה, בהתבוננות פנימית, בחשבון נפש, בביקורת עצמית, בהכאה על חטא. שעה שש שלאחר המלחמה תתאפיין במאמץ כביר להשכיח, לשנות, לעוות ולהסתיר, לעצב ולחפש אשמים אחרים. תמיד אחרים. הפתרון שיוצע "כולנו אשמים" כולנו. ועל כך אומר: אל תזיינו את המוח. לא כולנו. אלא אתם. רואים לכם בעיניים את הפחד המצמית מהאמת הגלויה, הבהירה והברורה אתם אשמים !!!