הַקֵּיסָר הָיָה אֱוִיל מִלֵּדָה, וּבִמְחִילָה, גַּם פַּחְדָן. זֶה קוֹרֶה לְעִתִּים, יָעִיד כָּל קָרְבָּן, הָעוֹלֶה לְגַרְדּוֹם אַחֲרֵי שֶׁשּׁוֹפֵט עַל דּוּכָן דּוֹפֵק בַּפַּטִּישׁ לִכְבוֹד פְּסַק דִּין מְתֻזְמָן
מה נותר לפנסיונר לעשות ? לעבור מהספה לכיסא ומשם למיטה וחוזר חלילה. קריאת מאמרי העיתונים, שמיעת מהדורות החדשות, הקשבה לתוכניות המלל האינסופיות בערוצי הטלוויזיה השונים גורמות לאדם הפשוט תחושת קבס וגועל. במיוחד במצב כל כך אימתני של מלחמה מתמשכת, קיימת תחושה ברורה והכרה בעובדה פשוטה: המנהיגות היא בידי אנשים טיפשים, פחדנים וחסרי יכולות. העובדה הפשוטה והנוקבת הזו מתבררת ככל שהזמן עובר. בכך עוסקת האגדה שכולה דמיונית שלפנינו