עֲנִיבַת הַחַרְצִית

וְהַלֵּב כָּבֵד כְּמוֹ וָרֹד בַּשְּׁקִיעָה, מְבַקֵּשׁ מִדּוֹבֵר לֹא לְפַרְסֵם הוֹדָעָה. כִּי הַשֶּׁקֶט צוֹעֵק וְהַבַּיִת רָחוֹק, אֵין שִׁיר וְאֵין לַחַן וְחוֹרֵק קוֹל הַצְּחוֹק.

תקציר יצירה

סימני האביב מתרבים והולכים: סביונים, חרציות, פריחת השיטה, הכל בצהוב. כליל החורש מתריס ופורח בכל גווני הוורוד. מאה ושישים יום עוברים על החטופים בשבי החמאס. ואנו מדברים ועונדים סרטים צהובים. מניסיוני אני יודע – המלל לא מביא לדבר. קשקשת ותו לא

על המחבר/ת