22:40 אנחנו צופים יחד בטלוויזיה, אבל אני שומע לידי נחירות עדינות ורואה שרעות נרדמה. אני גם מנסה לישון אבל לא מצליח. אני מריץ שוב את הדברים שאמא אמרה בזמן שאני מסתכל על רעות ישנה בשקט עם הבובה שלה. אולי אני צריך לשכנע אותה שתפסיק לישון עם הבובה, זה לא מתאים לילדות בגיל שלה. אולי אם אני אעזור לה להיות "בת רגילה" אמא תירגע ותעזוב אותנו. ב00:00 אני נרדם, אני אוהב שעות עגולות.
החבר הכי טוב של רעות מכיר אותה יותר טוב מכולם ולא אכפת לו שהיא קצת שונה. הבעיות מתחילות כאמא שלה מפחדת שהשתלט לילדה שלה על המוח ומנסה להרוג אותו.