בטרם הגיע הולביין לדרגת “צייר החצר” ישב בלוזן שבשוויץ, שם עסק ביצירת תחריטי עץ, ביניהם סדרה של עשרות ציורים של מוטיב שליווה את החברה האירופית [Dancemacabre], ריקוד המוות בעיקר מאז המאה השחורה, המאה ה־ 41 , שבה הושמדה כמעט שליש מהאוכלוסייה במגפת הדבר ובה התפתח המוטיב האומנותי של ריקוד המוות.
בשלהי המאה ה־ 41 , ובתחילת המאה ה־ 02 , התבלטה הסופרת אדית בת למשפחת החברה הגבוהה הניו יורקית, – Edith Wharton – וורטון בסדרת סיפורים ונובלות שכתבה. אדית וורטון שרטטה את ניו יורק של המעמד העליון, של “אצולת הכסף” אליה נולדה ועימה נישאה ובתוכה התנהלה כל חייה