מדי פעם כשאני חודר למעמקי העיר שהיתה לבנה, עולה בליבי התחושה שהטופוגרפיה שלה משתנה ללא הרף. בימים אלה הכניסה הצפונית מרחוב ארלוזורוב שובשה היטב בחריצת אספלט וגידור מרבית שטח התנועה הממונעת לכדי נתיב צר, בדרך בה בוקרים ממונטנה מנווטים את עדריהם מהמרעה הירוק אל בין הגדרות .
"איפה את מוכרת את ספרך בדרך כלל?" "רק בחנויות ספרים כמובן, כמו שמכרתי לך עכשיו. הרבה אנשים משוטטים בחנויות הספרים להימלט מרעש פטישי האוויר ואני דגה אותם כמו שפמנונים שמנמנים ומוכרת להם ספר מצוין באריזת ואקום עמידה ממישהי שכנראה הכירו פעם בבית ספר עממי"