ארבעים יום וארבעים לילה שאג הארי ומטוסיו, והמיירטים שרקו וטילי האוייב התפוצצו בשמים ועל הארץ וצפירות האזעקה ייללו \ והעם מתחבא במחילות, ולצדי כבישים, בממדים במקלטים\ במסתורים, ואצל ההורים. ויום זיכרון אחד לשואה ולגבורה ועוד צפירה \ ובמסלולי נתב"ג עולים החרולים במסלולים ריקים.
על טקס יום העצמאות , על החללית ארטמיס, על שמעון התרסי ועל צליחת הירקון 1917