היו למסכה פני ילד יפים וחלקים, צבעם צבע עור ורוד ורענן, והן נראו כפנים אמתיות. כה יפה הייתה המסכה עד כי אדם עצמו, שהיה דוחה כל ניסיון לשמח אותו, התרצה והסכים לעטות את המסכה על פניו.
המסכה כמשל לקבלת האחר בתנאי שלא יראה כאחר.