יום שלישי, 1 יולי 1941, בניין דירות אפלולי, שרגע קודם המה צעירים רעשניים ועליזים, התייתם באחת. דייריו נסו על נפשם. התפזרו לכל רוח. כוסות התה שסימני אצבעות חברי "גינוסרי" הקיפו אותן, נותרו קרות על השולחן הקטן וריחן הטוב של בטי ולאה עוד הסתלסל באוויר.
הסיפור נע בין 3 צירים: 1) סיפורה של לאה הבורחת מפני הנאצים למעמקי ברה"מ, חוזרת לביתה עם תום המלחמה וממשיכה לברוח עד עלותה ארצה. 2) מנגד - חברת נפשה, אלה, שהספיקה ועלתה ארצה לפני המלחמה, ומתגעגעת ודואגת לחברתה לאה 3) כיצד סיפורים אלה הופכים לסיפור חיי המספרת - דור שני לשואה.
עברית 
English