לא ידעתי מה להגיד, פשוט ישבתי שם וממש ניסיתי להזיל דמעה אבל הסכר שבי לא עלה על גדותיו. כבר התחלתי לחשוב שזה באמת בגלל שהן מתגעגעות אליה ואין מה לעשות. היא תמיד חייכה כשאני בכיתי, כאילו מצאה סיפוק בשחרור הנפשי שלי, היא בטח הייתה מאוכזבת עכשיו.
הגוף מדבר אלינו כל הזמן, לפעמים אנחנו גם מצליחים לשמוע. זה בדיוק מה שקרה לי רגע אחרי שהיא נעלמה.