הזר מרחרח את האוויר כמו כלב מורעב, קצה אפו נצבע באורו המתכתי של הירח. כבר לילה. אור פנס הרחוב מסתנן דרך סורגי השער וזורק צללים דקיקים על הקרקע. רחשי העלווה אובדים בצרצורים ובצווחות חולפות של שועלים. קר יותר. לא מנשיפות הרוח, אלא לי. זה בתוכי, ברור לי
ריקי מטייל בבית הקברות שבו קבור אביו, ופוגש איש משונה שיונק מאנשים את זיכרונתיהם הכאובים.
עברית 
English