הוא שילב ידיים כשהגננת חניתה סיפרה סיפור, ושמר לא להתלכלך בארגז החול, ותמיד כשרועי רצה את המכונית האדומה, שורש ויתר ונתן לו. אבל הילדים ממש לא העריכו את ההקרבה של שורש, והם רצו אחריו וקראו לו : "בטטה, בטטה, הראש שלך בטטה,"
שורש הולך לגן ומתנהג למופת, אך ילדי הגן מתנכלים לו ולא אוהבים אותו. כשאימא משכיבה אותו לישון בצהריים, הוא מגלה להפתעתו חבר. החבר עוזר לו לבטא את עצמו, ומאז התנהגותו בגן משתנה לרעה לדעת הגננת. הגננת מפנה אותו לטיפול פסיכולוגי. ואכן שורש חוזר להיות ילד טוב ומצליח מאוד בחייו, אך משהו חסר לו.