אף פעם לא חשבתי שהסיפורים שלי ירדפו אחרי ואני לא מתכוון רק במובן המטאפורי. כל סופר, לו היה חושב שדבר שכזה אפשרי פיזיקלית, היה מפסיק כתיבתו לחלוטין ועולם הספרות היה גווע לאיטו אל תהום הנשייה. עם פיזיקה אי אפשר להתווכח וגם אני בסופו של דבר לא יכולתי לה
מה משותף לווטרינר המוצא חפץ מוזר בתוך כלבת לברדור. נגיף מסתורי (שאינו קורונה) שמחולל כאוס ומשנה סדרי בראשית. סטנדאפיסט שמצא לעצמו "מנטור" מיוחד שעובר על מופעיו. אלוהים כמו שלא ראיתם מעולם. מתקפת חרקים איומה ועוד? אוסף זה נכתב בשעה שהעולם התמודד עם מגפת הקורונה. ניתן למצוא בו את המוזר, המרגש, המפתיע, המאיים ולא פחות חשוב את התקווה שהמין האנושי ימשיך לשרוד למרות הכול.