לא כל החודשים היו בריח, אך אלול ללא ספק היה חודש שריח בו. אם לדייק היה זה ריח של בית מדרש בלילה, ריח של אדמה שרוח ערב באה ופורעת את רגביה, ריח של אויר לח וקיצי שפוגש את קצות הסתיו, ריח של ספרוני סליחות מאובקים שבעת פקיעת שדרתם גירו את האף להתעטש.
סיפור קצר, בניחוח חודש אלול, המספר את סיפורו של איתן בחור ישיבה רווק שמתמודד עם חייו בישיבה ועם פחד הקהל שלו.