הוצאתי לבנה מהחומה

חשבתי על אמא שלי. על סבא שכבר תשוש ועייף, כיצד המקל בסך הכל מטשטש את צליעתו. עוד מעט לא יהיה מי שישמור על אמא, כשהיא תרעד ותבכה, בעודה נשענת על שיש המטבח. צריך להגיד את זה. אפילו אם לא בקול רם. לא אלוהים ולא אדם היו שם באותם רגעים כשאמי איימה במותה

תקציר יצירה

גיבורת הסיפור מספרת על יום שגרתי למדי, שמגלם כיצד יחסי הכוחות בין נשים וגברים, ובין העם היהודי והעם הפלסטיני הפכו לעניין מטובען. הסיפור מבקש להעיר את הקוראים לגורלם, ולא רק לצפות דרך תקרת הזכוכית.

על המחבר/ת