מבוך הבניינים הנמוכים

גיה זרקה מבט אטום לעבר השמש המתרחבת, כמו שוקלת בדעתה אם להביט בה בהשתאות או בפרץ חרדה. גיה נכוותה פעמים רבות משמשות רבות, אך לעולם לא אמרה נואש והמשיכה בחיפושים אחרי מה שאבד לה ומה שלא ידעה שאבד לה ומה שאבד לה אך לא רצתה למצוא ובכל זאת חיפשה.

תקציר יצירה

אני לא רוצה לכתוב תיאורים תלושים, אני רוצה לכתוב אמת. על שנים של צמא ועל הרווייתו, על נחיתה לא רכה, על עולם שבחוץ. ובפנים, בפנים לא שקט. כמהים לעצמאות אבל חוזרים לגור עם ההורים. חושבים שאנחנו יודעים הכל אבל לא יודעים איך למלא צ'ק, ומה זה תיאום מס, ואיך להגיד "אני אוהב אותך". ואיך לקבל. אנחנו בודקים את עצמנו מתמטית. הקובייה נפלה שלוש פעמים על אדום, אז עכשיו היא תיפול על שחור. בטוח. זה בטוח. לא הלך לי שלוש שנים, אז זו הולכת להיות שנה מדהימה. בטוח. אני רק מקווה שאבא הדליק את הבוילר.

על המחבר/ת