אחותי העדינה

וְאַתְּ ,לֹא זָכִית לִהְיוֹת רַעְיָה לֹא זָכִית לְדוֹד,לְכֹתֶל , לְבַיִת לֹא זָכִית לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹ מְלַטֵּף קוּמִי לָךְ יָפָתִי, לְכִי לָךְ בְּדַרְכֵּךְ. הַשּׁוּעָלִים חִבְּלוּ בָּךְ וְאֵינֵךְ כָּאן ,מוּל נוֹף אֲבִיבִי מְבַכָּה אֶת יָפְיֵךְ.

תקציר יצירה

שיר המנסה להתחקות אחר תחושותיה של צעירה מפולין שברחה לארץ בשנת 1939 והשאירה מאחוריה הורים ,אחות , דודים וסבתא. לאחר שהקימו היא ובעלה עם חברים מקבוצת ההכשרה את כפר עציון , נזכרת באחותה שנספתה , מצד אחד היופי של הארץ והפריחה ומהצד השני הכאב הנורא של הפרידה, והגעגועים לאחות שלא זכתה.

על המחבר/ת

גתית לביא-גבאי שחקנית יוצרת, זמרת ומנחת סדנאות דרמה ופלייבק לנשים ונערות. (צוותי טיפול, הוראה, רווחה, אולפנות ומדרשות.) גתית שמה לה למטרה לחבר נשים לחלקים ולכוחות הפנימיים הטמונים בתוכן, כך שיכירו באפשרות שלהן לבחור ולחיות חיים מלאי הנאה ותקווה. גתית מביאה אל הבמה את מורכבויות החיים בגובה העיניים ובאומץ רב, משתמשת בכוחם התרפויטי של השירה, התיאטרון והפלייבק כדי לאפשר את החיבור הפנימי בו היא מאמינה ודרך השילוב של הומור ועומק מאפשרת לקהל הזדהות ללא שיפוטיות והרבה אמפתיה. מאז 2015 מופיעה עם חומר מקורי בדמויות תיאטרליות ,שירים מקוריים , ערבי שירה ומופעי ספוקן.

עוד יצירות של גתית