קצר - 110 מילים זיכרונות מת"א של פעם

מתפלחים לקולנוע עדן בדרכי לבית הספר העממי-דתי , הייתי נעצר ליד חלון ראווה בקרן הרחובות לילינבלום-הרצל ומתבונן בשקיקה בצילומים מתוך הסרט שהוצג באותו שבוע. הפיתוי היה גדול ולא היה כסף לקניית כרטיס. אז מה עושים? מתפלחים. מותר להתפלח – זה לא נקרא לגנוב.

תקציר יצירה

5 סיפורים קצרים מזיכרונו של ילד תל-אביבי: תפילתו של ילד שהצילה מדביקי כרוזים מציפורני המשטרה הבריטית. כפרחח רחוב המכיר כל רחוב ובניין ידעתי להיות הילד הכי קרוב להכרזת העצמאות. אירוע מרגש שהעלה דמעות בעיניי המספר על פרדתו האהובה של מוכר הנפט. אירוע מימי העוצר הגדול בתל-אביב לתפיסת אנשי המחתרות ועולים בלתי ליגליים. הטנק שהוצב בשדרות רוטשילד ונחלת בנימין, ליד הקיוסק של ישראל, הפנה את תותחו לעבר חלון ביתנו. שובבות נערים "בני טובים", לומדים בבית ספר דתי ומתפלחים לקולנוע עדן ברחוב לילנבלום 2.

על המחבר/ת

משה דיין (86) עסק בכתיבה ייעודית מגוונת בפעילות רבת שנים כאיש תקשורת ויחסי ציבור, בד בבד שיחרר את דמיונו בכתיבת סיפורים קצרים למגירה, שחלקם שולבו בספר "ככה עושים כולם" . במקביל לפעילות כיועץ תקשורת וכמרצה באקדמיה, למד אמנות, ציור ופיסול. מזה כעשרים וחמש שנה מקדיש את שעות הפנאי בפיסול בברזל, בסטודיו "פלדות" שהקים והפועל עד היום (2024).

עוד יצירות של משה