כְּשֶׁחָזַרְתִּי דָּרַשְׁתִּי לָדַעַת בִּמְפֹרָשׁ, אֵיךְ הִגִּיעַ הַדָּג לְרֹטֶב נִקְרָשׁ, אָז אִמָּא אָמְרָה לִי בְּלָשׁוֹן חֲגִיגִית, אָסוּר לִשְׁתֹּק כְּמוֹ דָּג בַּתַּבְנִית.
שתיקת הכבשים של שרי הממשלה העלתה בזיכרוני משל יהודי שכתב ז'אן דה לה פונטיין, מתי שהוא במחצית המאה ה-17. השרים ממלאים פיהם מים והמדינה מתפרקת לנגד עיניהם