שמים נמתחו מאופק לאופק צלולים, לבנים ורותחים. השמש הייתה ישות זוהרת ענקית שלא הניחה לאיש להציץ לעברה. את קו האופק העגול והמושלם קטע במזרח ספק ספקו של קו אפור תכול ומשונן מעט, שנראה כסדק ישן החבוי בשולי קערת חרסינה דקיקה. "הנה שם!" הצביע אבא לעבר האופק, "שם הארץ".
ביום 19 אפריל 1936, הגיעו לארץ ישראל-פלשתינה, סבא זאב (בעבוס) זילברשטיין וסבתא שוש (שושנה) זילברשטיין לבית לשץ', שניהם זכרם לברכה. הם יצאו מביאליסטוק -פולין, והפליגו באוניה פולוניה שיצאה מנמל טרייסט לחיפה. שניהם חלוצים. ציונים, עולים חדשים. בחיפה המתינה על רציף הנמל אחותה הבכורה של סבתא שוש – חיה לשץ' במדי אחות. ב 19 אפריל היה יום עוצר בדרכים ורק אנשי צוות רפואי הורשו לנוע בדרכים. מחיפה נסעו העולים החדשים לביתו של נתן לשץ', אחיה של אימא, בתל אביב.