ארבעה אבות תחושות-הזיכרון: האור ומי-הבור ופי-המערה וצוק-הסלע שבצידה – קשורים בי בדמותו של גבריאל יהונתן לוריא מן העת שעשה בביתנו בימי ילדותי. מפאריס בא ישר אל ביתנו, ומכיוון שנכנס לחצרנו זמן מה לפני שנכנס מלך-חבש לחצר הקונסוליה האתיופית שמעבר לכביש...
אפשר לראות בדוד שחר את הסופר הירושלמי הבולט במאה העשרים, לפחות בהיות ירושלים הסדנא דארעא, מרכז היקום הספרותי שלו. כבר במשפט הפותח את ספרו הראשון במחזור ספריו המכונה "היכל הכלים השבורים" - קיץ ברחוב הנביאים, [יצא לאור 1969]
עברית 
English