היא משכה משהו מהתיק שלה והושיטה לי אותו. זו הייתה מעטפה מקופלת. פתחתי אותה. בפנים הייתה תמונה שצולמה בחטף. ילד, בן עשר או אולי שתיים-עשרה, הביט לכיוון המצלמה ועל פניו אותה הבעה שיש לתמרור דרך-ללא-מוצא. על שתי האוזניים שלו היו שני מכשירי שמיעה ענקיים. מצידו האחד חיבק את כתפו גבר גבוה לבוש מדים של סגן אלוף בחיל האוויר. מן הצד השני הייתה בחורה צעירה שפחות התאימה לתמונה, בלבוש רשמי מאוד – חצאית שחורה וחולצה לבנה ועל העיניים משקפיים במסגרת שחורה עבה – ונראתה כמו עורכת דין או רואת חשבון בתפקיד. מסביב לראשו של הילד היה עיגול אדום.
האבק עוד לא שקע על ההסתבכות האחרונה שלו, וברהמס (ברי) לוין, שמנסה להעביר קצת זמן בשקט בין סיוד הפאב שלו לפתירת תשבצים, מוצא את עצמו שוב בתוך עולם הצללים כשדמות מהעבר מופיעה ומבקשת את עזרתו. בלב הערפל נמצא סכסוך משפטי מתוקשר סביב ילד שהוא נס רפואי, אבל בשוליים מסתתרים דברים אחרים, עם סודות ותכניות משלהם, ודבר אחד ברור: הם חמושים ומסוכנים. אין לברי ברירה; הוא יצטרך להתמודד עם עוד טפח מעברו האפל בשירותים החשאיים ולהוכיח פעם נוספת שאמנם יש הרבה דברים שאפשר לעשות לאדם טוב – אבל לא להיפטר ממנו לגמרי.
עברית 
English