."יש! מצאנו!" שאג הרופא כאחד הנערים. "מה.. מה.. מה מצא.. מצא.. מצאת?" גמגמתי בקול חרד. "אתה מבין, אדוני, במוח קיימים מרכזים רבים: יש מרכז השמע, מרכז הראייה, מרכז התנועות הרצוניות.." "אני יודע, אדוני! אינני בור! מה לעזאזל מצאת שם, במוח שלי?!" "מרכז הקצתים שלך פגום," ענה הרופא בצער. "מרכז הקצתים?" שאלתי בחרדה. "כן. אנשים שמרכז זה תקין אצלם יודעים שקצתים רבים מצטברים לדבר גדול אחד, אבל אנשים שמרכז זה פגום אצלם אינם יודעים זאת." "ומה אפשר לעשות?" שאלתי בחרדה. "אולי אפשר לנתח?" "לא," ענה הרופא. "לשמחתנו התגלתה לא מכבר תרופת פלא המשפרת מאוד את פעולתו של המרכז המוחי הזה." וכרגיל, בטרם אספיק למחות בידו, כבר הניח בידי את המרשם לתרופת הפלאים החדשה.
הסיפור הקצר "מלך הקצתים" הוא מהתלה ברוחו של אפרים קישון. הוא מספר את סיפורו של אדם נורמטיבי שיש לו, כביכול, פגם מוחי המקשה עליו להעריך כמויות ולחבר כמה דברים קטנים לדבר גדול אחד. בגלל לחץ חברתי הוא נאלץ לקבל תרופה לתיקון הפגם, אך יש לה תופעות לוואי חמורות שלא אפרט כאן מחשש לספוילר. כמו בסיפורים אחרים של קישון גם כאן הסוף המפתיע מציע פתרון מבדח לבעיה החמור