בנאסיק גם נחשף נאראיׇינה לחגיגות הקוּמ֧בּ֧הׇה מלה, שפעם בשתים עשרה שנים היו מושכות מיליוני עולי-רגל לעיר. כשהיה בן חמש-עשרה, צפה בעלייה לרגל המסורתית לנאסיק. בתחילה רק צפה מן הצד בעולי הרגל, אך בלבו נמשך כבחבלי קסם להצטרף אליהם. כשאזר עוז, חבר אל אחת מהחבורות ונכנס עמם למקדש, ואז קלט את המשמעות המלאה של המושג "בּ֧הׇק֧טי" (Bhakti) – דבקות – שעליו שמע מאביו, מדודו, וממוריו. לבו נמלא עליצות ודבקות באל, והוא רקד וכרכר עם עולי הרגל עד כלות כוחו.
מרבית חברי כת הברהמינים בהודו חיים חיי שגרה רגילים ועובדים בתחומים המתאימים למעמדם: כוהנים, פקידים, אקדמאים למיניהם, ועוד. מהאטמה גנדי למשל, היה עורך דין. אחד הפתרונות של ההינדואיזם לסתירה שבין חיי שגרה לחיפוש האמת המוחלטת הוא תיאוריית ארבעת השלבים בחייו של אדם: תלמיד, בעל בית, שוכן יער, וסנניאסין. שני השלבים האחרונים מחייבים פרישות במאמץ להגיע ל"שחרור", השלב העליון של הכרת האמת. גיבור העלילה בוחר בדרך מיוחדת לגשר על הסתירה שבין החיים על פי הנורמות במציאות הנגלית, לבין חיפוש האמת המוחלטת.