רַעַשׁ מִתְגַּלְגֵּל כְּמִרְכֶּבֶת אֵשׁ וְעָשָׁן הָעוֹלֶה לַשָּׁמַיִם עִם נָבִיא מְזֻקָּן, בְּלִי אַזְעָקָה צוֹרֶמֶת וְאָדֹם מְסֻכָּן, אֲבָל שֶׁקֶט בִּקַּשְׁנוּ וְלֹא פַּחַד נוֹשָׁן.
בחלקו השלישי של ספר השירים על הצב ג'וזף, מופיעים שירים שנכתבו במהלך שנת תשפ"ה בה נמשכת מלחמת "תוגת סוכות". המפגשים והשיחות עם ג'וזף, צב בוגר אוכל עשב ומתנהל לאיטו ככל צב שפוי ונורמאלי. המתגורר ביער הסמוך לכרמי יוסף, משמשים כר פורה לבחינת הבעיות המטרידות אותנו יום יום ושעה שעה. בכתיבת שירים וביצירת האיורים להם, מצאתי מנוחה, נחמה ותעסוקה ובעיקר התעסקות בחיובי שסובב אותנו, ומדי יום אני ממשיך להתפלל לחסדי שמים כי כל החטופים ישובו בשלום ארצה וכי יעלה האור בקצה המנהרה, תרתי משמע
עברית 
English