צוחק מי שצוחק אחרוןהשופט

דשיל האמט

גלגלתי סיגריה והנחתי לפניו, בזהירות, למדתי שהדרך הטובה ביותר לדובב, היתה לתת לאיש לפרוק את סיפורו, לתת לו לצעוד בדרך של דיבור חופשי ללא התערבותי . דרך זו כך למדתי, היתה הדרך הישירה ביותר, אל תוך מוחו המסוכסך של הישיש. "להיות מקור עוף " אמרתי, כשאני משתמש בכינוי השגור בפי הפושעים לשופט כך ניסיתי לעורר את זיכרונותיו של קווי מימים עברו כשהיה פורע חוק. "להיות מקור עוף" אמרתי " זה תפקיד קשה. החוקים מסובכים וסותרים, ולא קל לפרש אותם כך שיתאימו לכל המקרים הבאים בפני בית המשפט. אבל התרשמותי היא שרוב השופטים עושים עבודה טובה מאוד... אני חושב."

Creative Summary

'אני ורורק "המצליף" היינו נודדים בדרכים יחד לפני כמה שנים, כל אחד נשא אקדח וכמה בנדנות גדולות כדי להסתיר את הפרצופים כשצריך. נכנסנו למאורות שפתוחות כל הלילה, כך שאוכל לא חסר לנו והסתדרנו די טוב. לפעמים היינו שודדים את המקומות האלה בלילות. היינו נכנסים אליהם בנפרד בסביבות השעה שלוש או ארבע בבוקר, בלי שנראה כל סימן לכך שאנחנו מכירים אחד את השני, ומזמינים קפה ובצק, ישבנו עד שהמאורה התרוקנה, כשנשארנו לבדנו עם האיש מאחורי הדלפק. אז היינו מראים לו את הקנים, מנקים מה שיש כבר בקופה הרושמת

About the author

דשיל האמט היה סופר אמריקאי ממעצבי דמותו של הבלש הפרטי הקשות במחצית הראשונה של המאה העשרים, ג'אנר שעבר גם לקולנוע. ספרו הנץ ממלטה היה מטובי הסרטים בסוגת הפילם נואר .

short pp
10
#דשיל האמט #פילם נואר #סם ספייד
צוחק מי שצוחק אח... דשיל האמט
14
03.26 0