המשוררת כתבה שיר על שכול בימינו אלה ומזכירה את המכנה משותף וגם חוסרו בבראשית, מתקופת ההעפלה בעת המנדט הבריטי ועד ימינו. זהו אוצר גדול עם מעט דוגמאות, כאשר אלוהים הושיע רק בתורה ולאחר מכן שכול ושכול. השילוב מחזק את עוצמת השיר וזעקת השכול עולה ועולה. השיר לוכד אותך בגדולתו והדגשת האסון/ אסונות. מכביד וכואב לך יותר - המרחק מבראשית והאלטרנטיבה במקרא לעומת האסונות במאות 20,21. רבקה המשוררת מתגלה בגדולת תיאור האסונות והמכאובים במשותף ובשונה ובולטת בידע ההיסטורי הרב שלה.

מחירו היקר והבלתי נתפש של השכול המתמשך לאורך הדורות בכל המלחמות.