שְׁנֵי קְצָווֹת הָיוּ לָרְחוֹב בּוֹ גָּדַלְתִּי, כִּשְׁנֵי קְצוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׂרוֹכִים, וַאֲנִי אוֹתָם מֵעוֹלָם לֹא קָשַׁרְתִּי הֲגַם שֶׁהָיוּ כֹּה סְמוּכִים
בין שתי נקודות, כך לימדו אותנו בצעירותנו, עובר רק קו ישר אחד, אך בין שני קצוות אפשר ועוברים להם חיים שלמים. כך גם השירים שבספר זה נעים בין הקצוות – בין ילדות לזיקנה, בין תמונה בשחור-לבן לבין זו הצבעונית, בין זריחות לשקיעות, בין אהבות לאכזבות, בין מילים תועות לשורות מרגשות שבכולן קצוות רקומים של זיכרונות ותקוות. "בין שני קצוות" הוא ספר שיריה החמישי של אורורה, ילידת הצפון הישן של תל אביב. שיריה פורסמו בכתבי עת שונים, בירחונים בתקשורת.
עברית 
English